מאת: יעל הלפמן כהן
טכניקה חדשה לחיבור שתלי עור ותחבושות לרקמות
רטובות ורכות פותחה בהשראת תולעת פרזיטית.
הגנה וסגירה של פצעים וכוויות נקשרת לרוב לשימוש בסיכות כירורגיות,
תפירה, או מריחת דבקים. לעיתים שיטות אלו יכולות לפגוע ולזהם את הרקמה (סיכות) או
לגרום לתגובות אלרגיות (דבקים). היישומים לעיתים מסובכים ועתירי זמן, במיוחד כאשר
מנסים להצמיד דבק לרקמה רכה ורטובה, כמו פצע מדמם.
בבית החולים Brigham
and Women’s
שבבוסטון פותח פתרון חדש להיצמדות לרקמה
רכה ורטובה, המבוסס על תולעת פרזיטית בשם Pomphorhynchus laevis, המצויה בסרטני מים
מתוקים ובדגים. התולעת מתחברת למעי של המארח על ידי דחיפת מיקרו-מחטים לתוך קיר המעי.
הדחיפה מושגת על ידי התנפחות ה"חדק" של התולעת. מהלך זה מייצר חיבור חזק
מאוד לרקמה.
החדק של התולעת יעיל מאוד בחדירה ובהיצמדות לרקמה הודות לשני חלקים. האחד
מתנפח במגע עם נוזל והשני לא. ראשית, החדק נכנס לרקמה בעזרת קצהו החד – קוץ בעל
צורת תער. אז החלק המתנפח, הראש דמוי
הקקטוס, מגיב לנוזל (הרקמה מימית) ומתנפח. החלק המתנפח מבטיח עגינה טובה ברקמה.
תמונה
באדיבות Dr.Karp
טכנולוגיה זו היא בסיס ליישומים שונים.
צוות המחקר בבית החולים השתמש בטכניקה זו ליצירת תחבושת / טלאי של מיקרו מחטים,
המשתיל עצמו באזור הפגוע. כאשר קצות המיקרו מחטים באים במגע עם הרקמה הרטובה, הם מתנפחים
ליצירת מנעול מכאני, המפחית את הפגיעה ברקמה. יישום אחר הוא שתל עור, המורכב ממיקרו-מחטים
שהקצוות שלהם מתנפחים עם החשיפה לנוזלים, ומותירים את השתל במקום. החומר חזק פי 3 מחיבור
באמצעות סיכות כירורגיות! יש גם אפשרות לשים תרופות בחלק המתנפח, ובכך לתמוך בתהליך
הריפוי. המחטים כה עדינות עד שאינן עושות נזק לעור, והתהליך הפיך – ניתן להסיר את התחבושת / טלאי ללא נזק.
האם תם
העידן של תחבושות או טלאים הנופלים במקלחת או עקב תזוזה רבה מדי ?
