ביומימיקרי

משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב-תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות בדרכים מקיימות.

טבע ותהליכי למידה

מאת: יואל אמסטר

החודש התקיים הכנס ה-23 ללמידה בארגונים, המופק ע"י ירחון משאבי אנוש HRISRAEL, במסגרתו ניתן מבט חדש ומרענן על תהליכי למידה – מבט מהטבע. בידיעה זו נשתף בתקציר ההרצאה שניתנה בכנס.

תהליכי חניכה והכשרה
תהליך החניכה בטבע נעשה על ידי הדמות הקרובה ביותר לזה שמתרגל, תוך התבססות כמעט מוחלטת על תרגול ועל צבירת מיומנויות בכלים חווייתיים. הטבע מכשיר את פרטיו באמצעות אין סוף שעות תרגול, המשמשות כמסלול רכישה של מיומנויות בסיסיות של כל פרט לצורך הישרדותו. התהליך תובעני וללא פשרות, ומתוך ידיעה שבתום מסלול הלימודים, תלמידי הטבע מתחלקים לשתי קבוצות למידה ברורות - אלה השורדים ואלה הנכחדים. אין אמצע, אין הקבצות, אין מועד ב' - יש או חיים או מוות, או המשך או נטישה, ממש כמו בקורס טייס או במסלול למידה יוקרתי במחוזותינו.
"חוסך שבטו שונא בנו" - תשאלו את גור הפילים מה קורה לו אם סמוך ללידתו הוא לא מבין שעליו להיצמד לאימו על מנת לינוק ממנה חלב? הזכרים שבעדר הפילים דוחפים אותו ללא רחם לעברה, לא מניחים לו לרבוץ לנוח או לשחק, וכופים עליו רכישת מיומנות שמהותה חיים והימנעות ממנה משמעותו מוות.
בתהליך ההכשרה בטבע אין שלבי ביניים. לדוגמה - הדרישה מגוזלים של עופות דורסים לתרגל בפעם הראשונה את הכנפיים באמצעות זינוק ממרומי הקן החמים והבטוח אל מצולות העולם.

 על מצטיינים וחלשים
בעולם הטבע, כל תשומת הלב והקניית המשאבים מופנית למצטיינים. לאלה המתקשים ברכישת המיומנויות לא מוקמות כיתות לימוד מיוחדות, ולא ניתנים פטורים בגין הפרעות קשב וריכוז.
לתלמיד החזק והמצטיין מטרה ברורה: לגדול ולהתפתח כדי לחזק את שרידותו ואת התפתחותו העתידית של העדר. לתלמיד החלש תפקיד ברור - להגן על הפרטים החזקים. בדיוק כך. זאת בניגוד לעולמנו, בו תפקידו של החזק הוא להגן על החלש, לצעוד בראש תוך סיכון הנפש על מנת להגן על החלשים שבעורף, בעולם הטבע תפקיד החלש להפוך לטרף בידי אויבי העדר על מנת לאפשר לפרט החזק שבעדר שלו לשרוד, כדי שהוולדות הבאים יהיו פרי חלציו של הפרט החזק, וכך יגדל חוסנו ההישרדותי של העדר.

 תהליכי למידה מבוססי שיתוף
תהליכי למידה מבוססי שיתוף אפשר לראות אצל בעלי חיים כדוגמת הדבורים והנמלים. אצל הנמלים מתקיימת, הלכה למעשה, דינמיקה של חוכמת ההמונים. הנמלה היחידנית מזהה מה עליה לעשות דרך הצטברות ריחות זהים המופרשים מנמלים רבות, וככל שיש יותר נמלים שמפרישות ריח זהה, כך האות לפעולה ספציפית הופך ליותר מובהק וחד משמעי.
שלמה המלך, בספר משלי, שם דגש על העיתוי בו יש צורך ויתכן גם כורח להתבסס על חוכמת ההמונים בדבריו המפורסמים (משלי פרק ו פסוקים ו'-ז'):

"לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין שוטר ומושל".

ובמילים אחרות, חוכמת ההמונים, והשימוש בה כטכניקת למידה, רלוונטיים בתקופה של היעדר מנהיגות.
מעניין מה זה מעיד על דורנו שלנו?