מאת: יעל הלפמן כהן
פרופ' קאבפור Kavehpour, P) ), מהמחלקה להנדסה מכאנית ואווירונאוטיקה באוניברסיטת UCLA , התחיל להתעניין בנוצות של פינגווינים כשצפה ב...סרט טבע.
cc 2.0
הטמפרטורה באנטרקטיקה
יכולה לצלול למינוס 90 מעלות צלזיוס, ולמרות זאת הפינגווינים החיים שם לא קופאים,
הודות למספר תכונות ההופכות אותם לסופרהידרופוביים.
פרופ' קאבפור Kavehpour, P) ), מהמחלקה להנדסה מכאנית ואווירונאוטיקה באוניברסיטת UCLA , התחיל להתעניין בנוצות של פינגווינים כשצפה ב...סרט טבע.
"הבחנתי שהפינגווינים יוצאים החוצה ממים קרים מאוד, וחיים בטמפ'
קרות מאוד, התפלאתי לראות שלא הצטבר קרח על נוצותיהם".
סקרנות זו הניעה מחקר מדעי, והוקם צוות מחקר הכולל גם מומחית
לפינגווינים.
החוקרים השתמשו במיקרוסקופ אלקטרוני לניתוח נוצות הפינגווין, וגילו שהנוצות מכילות
נקבוביות קטנות הלוכדות את האוויר והופכות את פני השטח לדוחי מים בצורה קיצונית.
החוקרים גם הבחינו שהפינגווינים, בדומה לעופות מים אחרים, מושחים שמן המיוצר בבלוטה הנמצאת ליד בסיס הזנב
על נוצותיהם.
כאשר יש מים על הנוצות, הטיפות מתגלגלות או מנוערות על ידי
הפינגווינים. הטיפות מקבלות צורה כדורית הדוחה היווצרות קרח, עקב הפחתת שטח מגע עם
הגוף, ופגיעה בזרימת החום. פרופ' קאבפור השווה את זרימת החום לתנועה. חום לא זורם
היטב במעבר מהחתך הגדול של אמצע הטיפה לחתך הקטן יותר הנמצא בנקודת המגע של הטיפה
עם הנוצות, בדומה לקושי מעבר תנועה משני נתיבים לאחד...
עוד התגלה, שאצל הפינגווינים השוהים באקלים חם יותר, הנקבוביות הקטנות
בנוצות לא קיימות, והשמן בו הם משתמשים הוא מסוג אחר, שאינו דוחה מים.
תכונת דחיית המים של נוצות הפינגווין החי באנטרטיקה, תוכל לשמש בעתיד
עתיד לתכנון כנפי מטוס דוחות מים למניעת הצטברות קרח, שהוא גורם משמעותי לתאונות
אוויריות. בעולם התעופה משתמשים כיום בכימיקלים נוגדי קרח למטרה זו. תהליך זה
כמובן יקר, צורך זמן ומזהם מאוד, בהשוואה לפתרון הטבעי.
"קצת אירוני שציפור שאינה עפה תוכל יום אחד לסייע לאווירון לטוס בבטחה"
– כך סיכם ואמר פרופ' קאבפור.
