ביומימיקרי

משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב-תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות בדרכים מקיימות.

דוד ינאי: אדריכלות וגנטיקה

תערוכה בגלריה לאדריכלות במוזיאון תל אביב
נעילת התערוכה: יום שבת 21 פברואר 2015

מאת: אדר' אילנה קוזניץ

דוד ינאי (1935-2006) היה אדריכל פורץ דרך, שנוי במחלוקת ובולט בנוף הישראלי. יכולותיו האנליטיות והעיצוביות וכשרונו הביאו אותו להישגים מרשימים, ביניהם בניית שני הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלו, שניהם בחיפה: בית הלוחם והמכון לחקר הימים והאגמים. במהלך בניית בית הלוחם חשף ינאי מחדלים בהתנהלות הקבלן ועורר סביב הנושא מהומה גדולה, לרבות תלונה במשטרה על הונאה. הוא אמנם זכה במשפטים שהיה מעורב בהם, אך פרשיה זו סתמה למעשה את הגולל על עבודתו כאדריכל בונה. מאז המשיך את העשייה המקצועית באפיקים אחרים - מחקר אדריכלי, השתתפות בתחרויות אדריכליות לתכנון פרוייקטים (שבהן זכה במקומות גבוהים אך לא במקום הראשון שמשמעותו בניית הפרוייקט), וכן בהוראה בטכניון, שדרכה השפיע על דורות של סטודנטים (ואני ביניהם). במסגרת המחקר האדריכלי בנה בין השאר את 'קטלוג הצורות' (ובאנגלית  Catalog - Genetic Form Generators  או ה-'מצגת' כפי שהוא מכונה בתערוכה) שהוא למעשה פרוייקט שאפתני לקיטלוג תבניות ארגון מרחביות, שבתוכו סיווג את עבודותיו שלו לפי תבניות שלדיות כדוגמת טבעת מביוס, שטיח, ספירלה וכדומה. הוא היה בין הראשונים להבין את העוצמה הטמונה במחשב, והיה שותף לפיתוח תכנת ARC+ שתוצריה היו דגמי מחשב תלת ממדיים וסרטונים. למרות שרק חלק מהבניינים שתכנן נבנו בפועל, הותיר אחריו ינאי ארכיון גדול של דגמים פיזיים שעיטרו את משרדו בחיפה, וכן דגמי מחשב, סרטונים ופרזנטציות.
בהפשטה רבה ניתן לתאר את מורשתו של ינאי כניסיון לנסח כללים אוניברסאליים לתכן אדריכלי שאינו תלוי זמן, מקום או הקשר. הוא ראה בעבודת האדריכל סוג של עבודת בריאה, ולכן נעזר, לצורך המחשת רעיונותיו, במושגים מופשטים השאובים מעולם הטבע.



גנטיקה ואבולוציה

לינאי הייתה דרך ייחודית לגשת לסוגיות תכנוניות, אותה גם דאג להנחיל לתלמידיו. לגביו זיהוי ואבחון המשפיעים היסודיים, התכונות ה-'גנטיות' של מושא התכנון, מהווים חלק ניכר מהפתרון התכנוני, מכאן ניתן לקבל מאפיין צורני ראשוני. בשלב הבא נכנסים משפיעים נוספים, משפיעי משנה - אז נוצרת המוטציה הגנרית - עדיין נזהה את המאפיינים הצורניים הבסיסיים, אך בדפורמציה מסוימת. אם התוצר שהתקבל אינו מתפקד כראוי יש לחזור על התהליך ולחפש, תוך שאיפה לתוצר משוכלל, שייתן מענה למכלול ה-'משפיעים'. תהליך דינמי זה יכול לחזור על עצמו שוב ושוב (לעתים כאשר חלק מהפרמטרים משתנים), ולייצר סוג של ברירה טבעית מלאכותית, בניגוד לזו בטבע הנמשכת דורות, מואצת ע"י האמצעים שברשותנו.

יעילות

בעיני ינאי, רכיב מבני שהיה לו רק שימוש אחד הוא רכיב 'מבוזבז'. בדומה למערכת טבעית שבה גזע העץ הוא גם הקונסטרוקציה וגם מוביל את המים לשאר החלקים, ינאי חיפש סינרגיה ברכיבי מבנה התורמים לטיב המבנה ביותר מאספקט אחד, ויוצרים מבנה מדויק, חסכני, ברור ויעיל. אפשר לראות זאת, למשל, בהשתלבות החלונות באגדים הקונסטרוקטיביים של בית הלוחם.

מרחבים תאיים

ינאי דימה את הפונקציות או השימושים לתאים (לדוגמה - דירה, משרד), המתקיימים לצד מרחבים בין-תאיים שנועדו לשרת אותם (לדוגמת מערכת תנועה, מעטפת המבנה). כל תכן פיזי הוא למעשה קונגלומרט של תאים מוגדרים מעטפתית ומאורגנים על פי שלד מסוים. אפשר למיין את התבניות השלדיות לפי 'קטלוג הצורות'.


פרקטלים
הפרקטל הוא מבנה החוזר על עצמו בכל קנה מידה שבו נסתכל בו (דוגמה - מבנה עורקים של עלה). עבור ינאי, בתכנון אדריכלי, בדיוק כמו בטבע, לקנה המידה אין משמעות. תופעה יכולה להיות רלוונטית ברמה אורבנית או ברמת המיקרו, ומגוון הפתרונות מתוך 'קטלוג הצורות' יוכל לכסות אותה.


לסיכום
ינאי היה אדריכל בעל יכולות יוצאות דופן, חזון וחוש נבואי. גם הנהיה שלו אחרי תופעות וחוקי טבע מובנת בהקשר זה. אפשר לומר שהקדים את זמנו, וכי עתה אנו נחשפים לאמצעים דיגיטליים, שעם הזמן יאפשרו לנו לממש חלקים מחזונו ולהגיע לתכנון מושכל באמת, תוך שאיבת השראה מהטבע הסובב אותנו.

אצר את התערוכה וערך את קטלוג התערוכה - אדר' ד"ר ערן נוימן
הידיעה מתבססת על תכנים מקטלוג התערוכה ועל שיחות עם אדר' גדי פוליטי ואדר' יואל דבוריינסקי שעבדו במשרדו של  דוד ינאי.